יותר ויותר נשים בוחרות לעבור הפריה חוץ גופית (IVF) כדי לזכות בילד משלהן. השירות מתאים הן לנשים אשר סובלות מבעיות פוריות ולא מצליחות להרות, הן לזוגות שבהם הגבר לא מצליח לעבר את האישה והן לנשים שלא חיות בזוגיות ובכל זאת רוצות ליהנות מהחוויה הייחודית של גידול ילדים ומשפחה משלהן.

ההליך פותח בבריטניה והחל לסייע לנשים להביא ילדים לעולם כבר ב-1978. עם השנים הפך התהליך משוכלל יותר ויותר, ובימינו אחת מכל מאה לידות בעולם המערבי היא תוצאה של IVF.

טיפולי ההפריה החוץ גופית לא רק מקנים לנשים שלא יכולות ללדת בדרך אחרת את היכולת לעשות זאת, אלא גם מאפשרים אבחון טרום עוברי ועוד אופציה ייחודית: בחירת מין היילוד.

מה זה PGD?

PGD הוא שירות ייחודי שמאפשר הן לזהות קיומן של בעיות גנטיות אצל העובר והן לבחור את מינו של היילוד.

שירות זה מתאים במיוחד למי שנושא גן שעלול ליצור מחלה, ובפרט מחלה חמורה, או תסמונת קשה, ומבקש לדעת האם התינוק שעתיד להיוולד ילקה גם הוא במחלה או בתסמונת, וכן למי שרוצה לתכנן את המשפחה ולשם כך מבקש לדעת מראש את מין היילוד ולבחור אותו.

מתי מתבצע שלב זה?

שלב ה-PGD (ראשי תיבות של הביטוי "אבחון גנטי בטרם ההשרשה", באנגלית כמובן) מתבצע לאחר ההפריה החוץ גופית, וכמובן עוד לפני שמחזירים את העוברים אל הרחם של האם לעתיד.

האם ניתן לדעת בוודאות מה יהיה מין היילוד?

רמת הדיוק של התהליך של בחירת מין היילוד היא 99.9%, כלומר ניתן לדעת בוודאות כמעט מלאה האם ייוולד בן או תיוולד בת.

מתי כדאי להבטיח את בלעדיות תורמת הביציות?

הבחירה של מין היילוד, ותוכנית PGD באופן כללי, מתאימה במיוחד לנשים שמתעתדות להפוך לאמהות חד-הוריות ורוצות מספר ילדים, או לזוגות שאינם מצליחים להרות באופן טבעי ועל כן נזקקים להפריה חוץ גופית ומתכננים גם הם משפחה גדולה עם מספר ילדים.

בדרך זו כדאי לצד בחירת מין היילוד לקבל תרומת ביציות מתורמת בלעדית, כך שהילדים ייהנו לא רק מקרבה בזכות העובדה שהם גדלים באותה משפחה אלא גם מקרבה גנטית, וסביר להניח גם מדמיון פיזי ברמה כזו או אחרת.