דיור מוגן, להבדיל מבית אבות, הוא הסדר מגורים לאנשים מבוגרים, אשר מתנהלים וחיים באופן עצמאי וזקוקים לחיי חברה וסביבה תומכת. הם מקבלים שירותים שונים: רפואיים, חוגים ואחרים. כל דייר/זוג דיירים מתגוררים בבית משלהם ונהנים מחיים מאושרים, חברתיים, שקטים ומהנים במיוחד.
חוק דיור מוגן נכנס לתוקפו במאי 2012 ומעניק זכויות נוספות לקשישים המתגוררים במסגרת הדיור המוגן ופתרונות לליקויים שונים שבהם לא היה פיקוח ראוי:
- פיקוח על ידי משרד הרווחה – כעת כל פרויקט דיור מוגן יהיה תחת פיקוחו של משרד הרווחה. בעבר תחום זה היה ללא פיקוח ראוי ודיירים רבים נפגעו כאשר בעלי הפרויקט לא דאגו לזכויותיהם.
- כספים – בעלי הפרויקט צריך להשקיע את סכום הפיקדון של הדיירים בתכנית פיננסית אשר תשמור על ערכו של הכסף. הוא אינו יכול להשתמש בכסף לצרכים שאינם לטובת הדיירים. הבעלים לא יוכלו למשוך כספי פיקדון ללא אישור הדייר. הבעלים אינו יכול לגבות תשלומים נוספים מאלה שסוכמו עליהם מראש עם הדייר או שהדייר הסכים להם.
- מחלקה סיעודית – כיום בעלי הדיור המוגן מחויבים בהחזקה ותפעול של מחלקה סיעודית. זה מכיוון שבעבר לא חויבו בהחזקת מחלקה סיעודית וכאשר הדרדר מצבם הבריאותי של הדיירים הם אינם קיבלו טיפול ראוי או שנאלצו לעבור למקום אחר כדי לקבל את הטיפול. כיום עם חוק דיור מוגן חדש – התוספת החדשה לחוק המחייבת את קיומה של מחלקה סיעודית מאפשרת לדיירים לקבל טיפול מקומי וראוי במקרה הצורך.
- עריכת שינויים במבנה המקום – על מנת להרוויח יותר כסף בעלי הדיור המוגן צמצמו באזורים ציבוריים אשר היו לרווחת הדיירים (כמו חדר כושר, בריכה ועוד) כדי להוסיף חדרים לדיירים נוספים, או לחילופין הקטינו חדרים על מנת להכניס יותר דיירים לפרויקט. בשל כך קטנה רווחתם של הדיירים, נפגעו זכויותיהם וכל זאת על חשבון הרצון של בעל הבית להכניס יותר כסף. החוק החדש אוסר על עריכת שינויים אשר יפגעו ברווחתם של הדיירים.
לסיכום; חוק דיור מוגן בא להגן על זכויותיהם של הקשישים המתגוררים בו. כעת, תחת פיקוח משרד הרווחה, בעל הדיור המוגן אינו יכול לבצע שינויים הפועלים לטובת רווחו האישי ושלא לטובת רווחתם של הקשישים.
