
ביטוח בריאות בישראל הוא ביטוח המעוגן בחוק, ואינו נתון למשא ומתן. כל אזרח עובד ופעיל במדינת ישראל משלם דמי ביטוח חודשיים לטובת הביטוח הלאומי, וזאת בכדי לאפשר תמיכה מלאה במנגנון רחב וייחודי של תמיכה באזרחים נזקקים.
הביטוח הלאומי השתנה בשנת 1995, ומאז כל אזרח ואזרחית במדינת ישראל מחויבים לשלם פרמיה של ביטוח לצרכי בריאות לצד הביטוח הלאומי, ובמקביל להיות רשום בצורה מסודרת באחת מקופות החולים המוכרות, לפי רצונו.
כלומר, אם אתם אזרחים מעל גיל שמונה-עשרה אתם מחויבים על-פי חוק לשלם ביטוחים אלו (בריאות ולאומי), גם אם אתם חיים מחוץ לגבולות המדינה, ובכל מצב. שימו לב כי החוק חל על אזרחים, ולא על חיילי צה"ל, אשר כל עוד הם תחת תנאי השירות שלהם אינם מחויבים בתשלומים שונים אלו.
סוגיות בביטוח בריאות
ביטוח בריאות מטעם המדינה מחושב לפי גובה ההכנסה שלכם, ונשען על דרגות תשלומים שונות. עובדים שכירים משלמים סכום מסוים הנגזר מההכנסה החודשית, בעוד שעצמאים מדווחים ומשלמים סכום שונה, המתחיל ממינימום הנקבע בחוק ומשתנה מעת לעת.
חלק מאזרחי המדינה פטור מתשלומים של ביטוחים אלו, ומעבר לחיילי צה"ל בעת השירות הצבאי שלהם גם עקרת בית (כלומר שאינה עובדת מחוץ למשק הבית) הנשואה למבוטח המשלם, או אדם שאינו עובד כלל, וסך הכנסותיו נמוך מחמש אחוזים מהשכר הממוצע במשק כל עוד הוא עולה חדש (לתקופה של שנה מיום עלייתו), אסיר\עציר (לתקופה של שנה אחת), וכל מי שלא התגייס עד כה, כל עוד יתגייס עד גיל 21.
ביטוח פרטי
עם העלייה במחירי השירותים הרפואיים והעלייה במגוון הביטוחים הפרטיים לבריאות ישראלים רבים בוחרים לפנות לשוק הפרטי לרכישת ביטוח בריאות אישי. ביטוחים אלו מבטיחים מערך הגנה נוסף במקרה הצורך, ומציעים למבוטחים תמיכה כאשר ישנו כשל, עיקוב או כל עניין אחר מול מוסד הביטוח הלאומי.
השוק מלא באפשרויות והצעות, וכמעט כל אדם יכול למצוא את הביטוח המתאים לו ביותר, הן מבחינת רוחב הכיסוי, הן מבחינת הפרמיה החודשית, והן מבחינת תנאי הקבלה, ולוודא כי הוא מבוטח בצורה המלאה וההולמת לכל מקרה רפואי.
כתיבת תגובה
יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.