השנים האחרונות עוררו בנו שוב את הצורך להגן על עצמנו, אולם, מאחר ונשק חם דורש רישיון וספריי פלפל עלול להזיק למותקף לא פחות מאשר לתוקף, שבו ועלו לתודעה הציבורית אומנויות הלחימה העתיקות, ובכללן הטאקוונדו. מאחורי כל אחת מאומנויות הלחימה הללו מסתתרת פילוסופיה מורכבת, אשר הינה תוצר נלווה תרבותי של המדינות בהן התפתחו, ומכתיבה את כללי המשחק על פיה "נלחמים" היריבים. במקרה של טאקוונדו, מדובר בקוריאה, על כל גווני התרבות העשירים שלה.
מידע בסיסי
המקבילה לקאטה (כפי שמכונות סדרות התרגולים באומנויות הלחימה האחרות) נקראת בטאקוונדו פומסה (Pumsae) וישנן 24 סדרות כאלה, המסמלות את 24 השעות שישנן ביממה. בדרגות הגבוהות יותר מתרגלים המתאמנים את הפומסות מול יריבים אמיתיים, עד אז, האימונים, בד"כ, נעשים מול יריב דמיוני, ומטרתם להפוך את הגוף למסוגל להגיב באופן אינסטינקטיבי למצבים מסוימים. אימוני טאקוונדו של ילדים בני עד תשע נעשים ללא מגע בין המתאמנים, ילדים בגילאים שבין תשע ל-12 במגע מלא, חוץ מאזור הראש ופגיעות בגב ומגיל 12 ומעלה מותר אימון במגע מלא, אך ללא פגיעות בגב היריב.
כיצד מתנהלת תחרות דמויית "קרב"?
לפי חוקיה האולימפיים של ה-WTF (World Taekwon-Do Federation), קיימים בתחרות רשמית שלושה סבבים בני שתי דקות. המצח בקרב הוא המתמודד שזכה בנקודות הרבות ביותר במהלך סבבים אלה. לכל פעולה המבוצעת במהלך הקרב בין היריבים קיים ניקוד קבוע (לדוגמה,
בעיטה או אגרוף תקני לבטן היריב מזכים את המעניק אותן בשתי נקודות) ואף ניקוד שלישי (למשל במקרים של מכה מתחת לחגורה או מכה המכוונת לפניו של היריב). כמו כן, ניתנות אזהרות למתחרים (למשל, במקרה של מכה בגב היריב או בעורפו), כאשר משקל רובן הוא כחצי נקודה שלילית, ואילו התנהגות שאיננה ספורטיבית ואיננה הולמת את רוח הטאקוונדו (כמשיכה בשיער, לדוגמה) מורידה למתחרה נקודה שלמה.
למה דווקא טאקוונדו?
מעבר להנאה שבתחרות, המתאמנים לומדים לתרגל נשימה נכונה, מפתחים יכולות ריכוז ושליטה עצמית. בגיל ההתבגרות, אימוני טאקוונדו יכולים לסייע לחיזוק השרירים והשלד המתפתחים וגם לתרום, כתוצאה מכך, ליציבה זקופה יותר ולחיזוק הביטחון עצמי של הנער/ה המתבגר/ת. יתרה מכך, מומלץ להתחיל את התרגול בגיל הצעיר ביותר האפשרי, על מנת שבגיל ההתבגרות, המתבגרים כבר יוכלו ליהנות מהיתרונות שהטאקוונדו מעניק להם.
