לאחר פיטורים, או התפטרות ממקום עבודה לאחר זמן רב, מגיעים לעובד דמי פיצויים. משיכת כספי פיצויים זו החלטה משמעותית עבור כל שכיר, שכן יש לבחון את גובה המס על המשיכה, או לקבל החלטה להשאיר את הכספים הללו על מנת שישמשו אתכם לעת הפרישה.
חשוב להבין כי הפרשת דמי פיצויים על ידי המעביד הינה חובה, וכאשר הופסקה עבודתו של העובד או העובדת, הם זכאיים למשוך את דמי הפיצויים הללו, בין אם באופן חלקי ובין אם למשוך את מלא סכום הפיצויים.
איך עושים זאת? ומה חשוב לקחת בחשבון? קראו את המאמר הבא ותמצאו את התשובה.
בדיקת גובה המס
ישנם מקרים בהם ניתן למשוך חלק מכספי הפיצויים מבלי לשלם על החלק הזה מס, ואת החלק שנשאר להעביר לקרן הפנסיה או לקופת גמל ולהמשיך לחסוך עבור תקופת הפרישה, או אם זה אפשרי מבחינת העובד – אפילו לוותר על המשיכה ולהשאיר את הפיצויים בקרן, ולשמור על רצף פיצויים במידה ויתחיל עבודה אצל מעסיק חדש בתוך שנה מיום הפסקת ההפקדות אל אותה קרן.
חשוב לכל שכיר להכיר את סעיף 14 לחוק פיצויי הפיטורים, אשר מתייחס לזכאות של עובד לקבל את הפיצויים בין אם הוא פוטר ובין אם הוא התפטר מרצונו, מה שיכול לסייע רבות לשכירים אשר התפטרו ובשל כך חושבים כי לא מגיעים להם כספי הפיצויים.
נכון למועד כתיבת שורות אלו, הפטור ממס הכנסה על משיכת פיצויי פיטורים הוא בגובה של שכר חודשי אחד לכל שנת עבודה ועד לסכום של 12,230 ש"ח כפול מספר שנות העבודה. מעבר לכך יחול תשלום מס במקרה של משיכה.
התייעצות עם מומחים
במידה ומדובר בעבודה בה עסקתם במשך שנים רבות, ובשכר גבוה, כדאי להתייעץ עם מומחים לפני שמחליטים האם למשוך את הכספים הללו או לא. מומלץ מאוד לפנות אל יועץ פיננסי אשר יסייע לכם לקבל החלטות נכונות יותר שכן לא תמיד משיכה מיידית של הכסף הינה החלטה נכונה וחכמה עבור העובד, גם אם הוא עובר לתקופה קצרה בה יהיה ללא עבודה.
