אחת הסוגיות הרגישות ביותר בכל מקרה של גירושין היא האופן שבו יגודלו הילדים לאחר הפרידה. הרגישות הגבוהה נובעת מהמתח המובנה בין הרצון של מרבית ההורים להבטיח המשך התפתחות נאותה לילדיהם ולמזער את נזקי המשבר מבחינתם לבין המאבק בין האב לאם, ובפרט במקרים שבהם בגירושין מעורבים רגשות שליליים עוצמתיים. עוד כדאי לזכור שחלוקת האחריות בין ההורים לגבי גידול הילדים – אותו סעיף שנקרא משמורת ילדים – משפיע בלא מעט מקרים על דמי המזונות, כך שגם לכסף ישנו חלק בקושי לגבש הסדרים אופטימליים.
משמורן יחיד או משמורת משותפת?
באופן טבעי ישנן שתי אפשרויות לגבי משמורת הילדים: אופציה אחת היא משמורן יחיד, כלומר מצב שבו אחד ההורים (לרוב האמא) נמצא עם הילדים לאורך מרבית ימות השבוע וההורה השני נמצא איתם לפרק זמן קצר יחסית (בדרך כלל יום אחד בשבוע וכל סופשבוע שני). אופציה שנייה היא משמורת משותפת, כלומר מצב שבו הילדים נמצאים זמן שווה אצל האם ואצל האב.
התפישה הרווחת היום היא שהאופציה השנייה היא הטובה ביותר עבור הילדים, ולמעשה גם עבור ההורים. בדרך זו שני ההורים יכולים להיות מעורבים באמת בחיי ילדיהם, לגדל אותם בהתאם לתפישת עולמם ולהוות הורה בעל נוכחות משמעותית, דבר שהוא חשוב מאוד לכל ילד וילדה. יחד עם זאת בישראל עדיין תקפה חזקת הגיל הרך, לפיה במקרה של חילוקי דעות לגבי משמורת הילדים פעוטות וזאטוטים עד גיל 6 יימסרו אוטומטית לחזקת האם (וכשישנם גם אחים גדולים יותר, מתוך רצון לא להפריד ביניהם, גם הם נמסרים לחזקתה של האם).
חשוב להדגיש כי לנוכח התפישה המקובלת לפיה משמורת ילדים משותפת היא הדבר הטוב ביותר לכולם, ישנם לא מעט מקרים שבהם בתי משפט מחליטים בכל זאת על משמורת משותפת, למרות חזקת הגיל הרך.
משמורת ילדים ודמי מזונות
כאמור משמורת ילדים משפיעה גם על דמי המזונות. כשמדובר על משמורן יחיד, ההורה השני יעביר אליו מדי חודש סכום כסף בלתי מבוטל כדי שניתן יהיה לגדל את הילדים – ומאחר שבדרך כלל האם היא זו שמהווה משמורן יחיד, האב ישלם דמי מזונות. במצב של משמורת משותפת על הילדים נוטים בתי המשפט להתייחס למצבם הכלכלי של שני ההורים ובלא מעט מקרים נמנעים מלפסוק דמי מזונות.
