כאשר צעירים וצעירות מגיעים למוסד אקדמי, הם לא פעם מתפלאים מאופי הדרישות של המוסד לכל הקשור למבחנים שהם אמורים לעבור ובמיוחד אופי הדרישות שמוצגות להם בכל הקשור לעבודות ובפרט עבודות סמינריוניות.
אם במערכת החינוך הממלכתית הם התבקשו להציג עבודה על נושא מסוים, על פי ההיסטוריה שלו או להציגו באופן כללי, אז כתיבת הצעת מחקר באוניברסיטה בנויה בצורה אחרת לגמרי. היא אפשר להציג עבודה שאיננה מתבססת על עבודות, שאלת מחקר, ניתוח נתונים וכדומה. לכן גם הסטודנטים עוברים קורס מיוחד שמסביר להם כיצד לכתוב עבודה סמינריונית.
עבודה שכזו מתבססת כאמור על הצעת מחקר אותה יש להציג בפני המנחים של הקורס לפני שמגישים את העבודה עצמה. ההצעה תהיה בעלת עמוד אחד והיא אמורה להסביר על מה תתעסק שאלת המחקר והעבודה בכלל.
ראשית, יש להציג בהצעה את שאלת מחקר, כאשר השאלה בדרך כלל תעסוק בנקודות כמו האם, מתי, כיצד. שנית, יש להציג את ההשערות השונות שאנחנו מעלים ומבקשים לבחון למשל אם אנחנו נעשה X אז יהיה Y או אנחנו יכולים לראות בסיטואציה של X שקורה או קרה בסופו של דבר Y. כלומר סיבה ותוצאה. שלישית, הצעת המחקר תסביר איזה מחקר זה אמור להיות (איכותני או כמותי) וכן כיצד אנחנו מתכוונים לבחון את הדברים השונים. ההצעה צריכה לכלול מאילו מקורות אנחנו מתכוונים לאסוף את כל החומר לעבודה.
צריך לומר שני דברים, ראשית, הצעת המחקר חייבת להיות מקצועית, לא מדובר פה בטור דעה, ולא פוסט בפייסבוק. היא צריכה להיות מבוססת, היא צריכה להיות ברורה, רהוטה, היא צריכה לכלול נתונים ומשתנים, עובדות אמיתיות. שנית, הצעת מחקר אמורה להיות בסיס לעבודה, אך מן הסתם, ייתכן מאוד שבשלב העבודה נגלה שהשערות שלנו צריכות להשתנות. ייתכן מאוד שנגלה שנתונים מסוימים משנים את המבנה של השאלות ואת מה שציפינו לקבל מהן.
חשוב לומר, יש היום מספיק כלים שיכולים לעזור לבנות הצעת מחקר מקצועית ובהתאם לכך גם לכתוב עבודה סמינריונית ברמה גבוהה כיאה למה שמצפים מאיתנו באקדמיה.
